מזקקת The Macallan מקלאן אסטייט

הפעם נקדיש את הפוסט למזקקה הכי יוקרתית כנראה. מראש מצטער בפני חברינו היבואנים Akkerman - אקרמן ונציגם בבירה Rami Tamar כי אני הולך לספר לא רק דברים טובים. מזקקת The Macallan המהוללת היא כנראה המזקקה היוקרתית והנחשבת ביותר מבין המזקקות הפעילות בסקוטלנד. היא הוקמה ב-1824, בעיירה קרייגאלכי שבמחוז מוריי באזור הספייסייד. אחרי שהמייסד מת בנו התחיל לנהל את החברה. כמה שנים אח"כ הונפקה והחלה להתרחב, עברה כמה גילגולים, ואפילו בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הייתה בבעלות יפנית בחלקה למשך 3 שנים. מאז 1999 היא בבעלות מלאה של חברת אדרינגטון, שהיא חברת אלכוהול פרטית שמחזיקה במגוון מותגי יוקרה ומפתחת חדשים. מזקקת מקאלן היא בין 3 המזקקות הגדולות בסקוטלנד, יחד עם גלנליווט וגלנפידיך. המזקקה תמיד מתהדרת ב"בית" שלה, האחוזה שבשטחה המזקקה נמצאת. בשנים האחרונות (2018 כמדומני) המזקקה עברה שיפוץ מסיבי והכפילה את נפח הייצור שלה וכיום יש לה 36 דודי זיקוק. המזקקה מקפידה על תדמית מאוד יוקרתית, ויורדת לאין ספור פרטים ומקפידה ברמה הגבוהה ביותר על כלל התהליכים, הרכיבים כדי שיצא המוצר הטוב ביותר שהם יכולים. אישית, אני לא מכיר אדם אחד שיגיד שמקאלן הוא ויסקי לא טוב, הביקורת הגדולה ביותר היא שהוא לא טעים למישהו, עניין של טעם הוא לגמרי סובייקטיבי. דודי הזיקוק של מקאלן יחסית מאד נמוכים ורחבים, דבר שיוצר ספיריט מאוד כבד ושמנוני. בגלל שדודי הזיקוק הם נמוכים ועוברים גם החלקים הפחות קלים בזיקוק, זה מה שעושה את הוויסקי ליחסית כבד ושמנוני מצד אחד, מצד שני ככה גם עוברים חלקים פחות טעימים אז מקאלן מקפידים על "קאט" (החלק שנשאר אחרי שמוציאים את הזנב והראש) מאוד קטן, האיכותי ביותר. במשך שנים הם גם הקפידו (לטענתם) בשימוש אך ורק בחביות שרי, ובזה המזקקה הייתה מאוד ידועה. הביקורת:חלקה שלי, חלקה גלובאלית. רבים טוענים שהמותג הוא לא מזקקת ויסקי כבר אלא חברה יחצנית. המזקקה עושה אין ספור "טריקים" שיווקיים כדי להמשיך לקדם את הוויסקי. דוגמאות לתעלולים אפשר בקלות למצוא ברשת, אבל דוגמה אחת היא שכל שנה מוציאים מהדורה יותר ישנה בשנה אחת או שנתיים. המהדורה יוצאת למכירה פומבית והכסף נתרם. כל פעם כמובן המחיר נשבר ונקבע שיא חדש לבקבוק ויסקי. ככה היא מכרה ויסקי בן 78. זה כמובן תמיד מגיע לכל כותרות העיתונים, בתור הוויסקי הכי יקר. כמובן שהטריק הזה מתאפשר בגלל שהמזקקה בעלת שם כל כך חזק.ביקורת נוספת שיש להרבה צרכנים זה כמות המהדורות שהם מוציאים, פשוט אין ספור. כל כמה חודשים מהדורה נוספת, סדרה נוספת. בשווקים מסחריים שונים יש גם מהדורות שונות. מהדורות רבות הן מהדורות אספנים שמחירן מזנק ברגע שהמלאי אצל המשווקים נגמר. לקוחות רבים קונים את הוויסקי לא לשתייה אלא להשקעה.ביקורת נוספת היא שלא פעם המזקקה נתפסה בשקרים. רוב צרכני הוויסקי מאוד רגשיים לאמת וכל פעם שהמזקקה נתפסה בשקר לצרכים שיווקיים, היא איבדה מעריצים. פעם אחת זה לגבי גיל בקבוקים עתיקים שהיא רכשה וטענה שהם אוטנטיים, ואז התגלה שהם היו זיופים. לא רק זה אלא כנראה הוויסקי לא היה ממקאלן בכלל. שקר נוסף הוא שאומנם כיום ידוע שלא כל הוויסקי של מקאלן הוא מיושן בשרי והם מצהירים על כך, לא פעם נתפסו בזה שהיו משתמשים בחביות ברבן למרות שטענו שיישנו רק בשרי. כל מה שנותר לנו לקוות ששקרים אלו מקומם בעבר ולא יחזרו על עצמם.ביקורת אחרונה (לכרגע) היא שרבים טוענים שהוויסקי מתומחר גבוה מידי וללא הצדקה. שהוא יקר מידי. על הביקורת הזאת מקאלן לא מתגוננים ואף מתגאים בזה שהם חברת הוויסקי הרווחית ביותר בעולם! שלא יהיה לכם שום ספק, זהו מותג כל כך חזק שהוא תמיד נמכר ושיש לו יותר ביקוש מהיצע. לכל שוק בעולם הם קובעים מכסות, כמה כל ספק יכול לקנות מהם. הספק לא עושה הזמנה לפי דרישה שלו, אלא מקבל משלוח לפי השיקול של הייצרן. ועכשיו, לחלק הטעים. אחרי שליכלכנו עליהם ועל יותר מידי מהדורות, הגיע הזמן לספר על מהדורה שהגיעה אלינו. גילוי נאות, לפני כל הזמנה אני בודק באתרי ביקורות ניטרליים מה הציונים שהוויסקי מקבל, כי חבל להזמין משהו ביננוני במחיר גבוה מידי. ***מקאלן אסטייט***מהדורה מיוחדת של מקאלן, כן עוד אחת הפעם זה משיעורה שגדלה בשטח האחוזה של מקאלן. שטח האחוזה של מקאלן הוא 2 קילומטר רבוע (לא כזה גדול). פעם בשנה, השיעור שגדלה שם על גדות נהר הספיי נקצרת, מולתת ובמשך שבוע אחד בשנה, המזקקה מייצרת ממנו ויסקי. כמות הוויסקי מאוד קטנה, הביקורות עליו (באתרים של חובבי ויסקי) מדרגות אותו מאוד גבוה יחסית לשאר הבקבוקים של מקאלן. כמובן יישון בשרי, וביקבוק ב-43%. מחיר ממוצע ברשת לבקבוק הוא כמעט 300 יורו.